מאת: אראל
בדברי הימים א ניתן להבחין בארבעה חלקים:
אָדָם שֵׁת אֱנוֹשׁ. קֵינָן מַהֲלַלְאֵל יָרֶד. חֲנוֹךְ מְתוּשֶׁלַח לָמֶךְ.
נֹחַ".
נֹחַ
שֵׁם חָם וָיָפֶת: בְּנֵי יֶפֶת... בְּנֵי חָם... בְּנֵי שֵׁם...".
שֵׁם אַרְפַּכְשַׁד שָׁלַח. עֵבֶר פֶּלֶג רְעוּ. שְׂרוּג נָחוֹר תָּרַח. אַבְרָם הוּא אַבְרָהָם".
בְּנֵי אַבְרָהָם: יִצְחָק וְיִשְׁמָעֵאל. אֵלֶּה תֹּלְדוֹתָם: בְּכוֹר יִשְׁמָעֵאל... וּבְנֵי קְטוּרָה פִּילֶגֶשׁ אַבְרָהָם... בְּנֵי יִצְחָק...".
נראה שיש כאן שני חלקים מקבילים: פסוקים 1-23 מגיעים מאדם ועד נוח ואז מרחיבים על בני נוח; ופסוקים 24-54 מגיעים מנוח עד אברהם ואז מרחיבים על בני אברהם. שני החלקים האלה מתארים למעשה שני מעגלים של האנושות; מעגלים הנזכרים גם בספר בראשית:
וַהֲקִמֹתִי אֶת בְּרִיתִי אִתָּךְ וּבָאתָ אֶל הַתֵּבָה אַתָּה וּבָנֶיךָ וְאִשְׁתְּךָ וּנְשֵׁי בָנֶיךָ אִתָּךְ" ( פירוט), ברית שמתבטאת בשבע מצוות בני נוח, בראשית ט9: "
וַאֲנִי הִנְנִי מֵקִים אֶת בְּרִיתִי אִתְּכֶם וְאֶת זַרְעֲכֶם אַחֲרֵיכֶם...
וַהֲקִמֹתִי אֶת בְּרִיתִי אִתְּכֶם וְלֹא יִכָּרֵת כָּל בָּשָׂר עוֹד מִמֵּי הַמַּבּוּל וְלֹא יִהְיֶה עוֹד מַבּוּל לְשַׁחֵת הָאָרֶץ" ( פירוט).
בַּיּוֹם הַהוּא כָּרַת ה' אֶת אַבְרָם בְּרִית לֵאמֹר לְזַרְעֲךָ נָתַתִּי אֶת הָאָרֶץ הַזֹּאת מִנְּהַר מִצְרַיִם עַד הַנָּהָר הַגָּדֹל נְהַר פְּרָת", בראשית יז2: "
וְאֶתְּנָה בְרִיתִי בֵּינִי וּבֵינֶךָ וְאַרְבֶּה אוֹתְךָ בִּמְאֹד מְאֹד" ( פירוט).
מבנה הפרק רומז לכך, שבין כל בני אברהם צריכה להיות אחוה ואחדות מיוחדת, מעבר לאחוה שיש בין כל בני נוח. עקרון זה התבטא ב
הסכמי אברהם.
בפרק הבא - דברי הימים ב - מופיע מעגל השלישי - פנימי יותר: בני ישראל, הקשורים לה' בברית סיני.
מבוסס על: "E.L. Curtis and A.A. Madsen; The Books of Chronicles (ICC), Edinburgh 1910". מצאתי ב
עבודת הדוקטורט של נריה קליין.